ניתוחי קטרקט באנשים עם קרטוקונוס – אתגר רפואי עם פתרונות מודרניים
קרטוקונוס היא מחלה של הקרנית, השכבה השקופה בקדמת העין, שבה הקרנית מאבדת את צורתה העגולה והסימטרית ונעשית דקה ובעלת בליטה קדמית דמוית חרוט (קונוס). שינוי זה גורם לעיוות בקרנית ולירידה באיכות הראייה, עקב אסטיגמציה לא סדירה ופיזור האור ברשתית.
בעשורים האחרונים, בזכות מודעות גבוהה וטכנולוגיות מתקדמות, ניתן לאבחן קרטוקונוס כבר בשלבים מוקדמים, ולעצור את התקדמותו באמצעות קרוס-לינקינג (CXL) או תיקון ראייה באמצעות עדשות מגע ייחודיות. עם זאת, כאשר מתפתח גם קטרקט – עכירות בעדשה הטבעית של העין – נדרשת התייחסות מיוחדת בתכנון הניתוח.
האתגר בניתוח קטרקט בחולי קרטוקונוס
בקרטוקונוס הקרנית אינה סימטרית, ולכן מדידות הראייה והביומטריה לפני הניתוח אינן מדויקות כמו בעיניים רגילות. תוצאה של מדידה לא מדויקת עלולה לגרום לסטייה בתוצאת התיקון האופטי לאחר הניתוח – כלומר, קיים סיכוי גבוה יותר להזדקקות למשקפיים או עדשות מגע גם לאחר ההחלמה. בנוסף, בקרנית דקה או לא יציבה קיים סיכון מוגבר לשגיאות במדידת העומק והקימור, ולכן לעתים נדרשים לבצע מדידות מתקדמות במכשירים ייעודיים ומיפויי קרנית ובמקרים מתקדמים נוהגים לעיתים לשלב כמה שיטות לקבלת ממוצע מדויק. יותר
בחירת סוג העדשה התוך-עינית
אחד ההיבטים החשובים בתכנון הניתוח הוא בחירת העדשה התוך-עינית (IOL) . במקרים של קרטוקונוס קל ויציב ניתן לשקול שימוש בעדשה טורית (Toric IOL) לתיקון חלק מהאסטיגמציה. לעומת זאת, בקרטוקונוס בינוני עד מתקדם או בקרניות עם צורה לא יציבה, עדיפה לרוב עדשה מונופוקלית "רגילה", כדי לשמור על יציבות התוצאה ולמנוע עיוותים אופטיים. במקרים מורכבים, ייתכן צורך, או המשך צורך לתקן את הראייה הנותרת באמצעות עדשות מגע ייעודיות לאחר הניתוח.
התוצאה בניתוח קטרקט בחולי קרטוקונוס – אפשרית ומוצלחת
בעזרת תכנון קפדני, שימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות ועדשות איכותיות, גם אנשים עם קרטוקונוס יכולים לעבור ניתוח קטרקט בהצלחה ולהשיג שיפור משמעותי בראייה ובאיכות החיים. התמחות משלבת בתחום קרנית וקטרקט והניתוחים המשולבים, תורמת רבות ליכולת להעריך את המצב האינדיבידואלי של כל מטופל ולהתאים את התוכנית הניתוחית המדויקת ביותר.