אלפא-אנטגוניסטים וניתוח קטרקט – חשוב לדעת!

טיפול באלפא-אנטגוניסטים וניתוחי קטרקט – מה חשוב לדעת?

אלפא-אנטגוניסטים (Alpha-Adrenergic Antagonists) הם קבוצה של תרופות המשמשות בעיקר לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית (BPH). התרופות הנפוצות ביותר בקבוצה הן טמסולוזין (Tamsulosin), אלפוזוסין (Alfuzosin) ודוקסזוסין (Doxazosin). הן פועלות על קולטני α1 האדרנרגיים בשרירים החלקים של צוואר שלפוחית השתן והערמונית, מרפות אותם ומקלות על זרימת השתן. מדובר בתרופות יעילות מאוד ובטוחות לשימוש לטווח ארוך – אך יש להן השפעה גם על העין, ובפרט על ניתוחי קטרקט.

מבנה הקשתית ותפקידה

הקשתית היא החלק הצבעוני של העין, והיא פועלת כמו “תריס” המתכווץ ומתרחב כדי לווסת את כמות האור הנכנסת לעין דרך האישון. בתוך הקשתית קיימים שרירים עדינים — אחד שמרחיב את האישון ואחר שמכווץ אותו. בזמן ניתוח קטרקט חשוב שהקשתית תהיה יציבה ושהאישון יישאר פתוח, כדי לאפשר לגשת בבטחה לאשור שנמצאת מאחורי הקשתית . קיימים מס מצבים בהם האישון אינו מתרחב  – מצב שמקשה על מהלך הניתוח.

כיצד משפיעות התרופות על העין?

לקולטני α1 יש תפקיד גם בשריר המכווץ של האישון (pupil constrictor muscle)  -חסימתם על ידי אלפא-אנטגוניסטים עלולה לגרום להחלשות פעילות השריר, וכתוצאה מכך האישון מתרחב פחות והקשתית הופכת לרפויה. תופעה זו באה לידי ביטוי במהלך ניתוח קטרקט ונקראת Intraoperative Floppy Iris Syndrome      (IFIS) – "תסמונת הקשתית הרפויה".

במהלך ניתוח קטרקט רגיל, נדרש אישון רחב ויציב כדי לאפשר גישה נוחה לעדשה. אולם במקרים של IFIS הקשתית נוטה "לצנוח" קדימה, האישון מתכווץ באופן בלתי צפוי, ולעיתים מתרחשות תנועות רטט של הקשתית (billowing). מצבים אלו מקשים על ביצוע הניתוח ועלולים להעלות את הסיכון לסיבוכים כגון קרע בקשתית, אובדן ויטריאלי או פגיעה בקופסית העדשה.

מתי עלולה להופיע התופעה?

התופעה יכולה להתרחש גם אצל מטופלים שהפסיקו את התרופה חודשים ואף שנים לפני הניתוח. הסיבה לכך היא שהשפעת התרופה על הקולטנים בקשתית עלולה להיות ממושכת, ולעיתים בלתי הפיכה. לכן גם אם התרופה אינה נלקחת כיום, חשוב מאוד ליידע את רופא העיניים על כל טיפול באלפא-אנטגוניסטים בעבר.

כיצד מתמודדים עם IFIS בניתוח?

כאשר מודעים לשימוש בתרופות אלו, ניתן להיערך מראש:

• שימוש בחומרים המרחיבים את האישון (כגון phenylephrine ו-epinephrine) בתוך הלשכה הקדמית.
• הזרקת חומרים ויסקואלסטיים סמיכים לשמירה על עומק הלשכה ויציבות הקשתית.
• שימוש באמצעים מכאניים כמו iris hooks או Malyugin ring  לשמירה על פתיחת האישון.
• התאמת טכניקת הניתוח, לדוגמה – חיתוך עדין יותר והימנעות מזרמי נוזל חזקים שעלולים לשאוב את הקשתית.

בזכות טכניקות אלו ניתן כיום לבצע ניתוחים מוצלחים גם אצל מטופלים הנוטלים אלפא-אנטגוניסטים, תוך הפחתת שיעור הסיבוכים באופן משמעותי.

למה חשוב לשתף את הרופא?

במקרים רבים המטופלים אינם מקשרים בין טיפול בערמונית לבין ניתוח בעין, אך המידע הזה חיוני לתכנון הניתוח. תיאום בין האורולוג, רופא המשפחה ורופא העיניים מאפשר להיערך מראש, לבחור את הגישה המתאימה ולוודא שההליך יעבור בבטחה.

לסיכום

אלפא-אנטגוניסטים הם תרופות חשובות ויעילות לטיפול בערמונית, אך עלולות להשפיע על מהלך ניתוח קטרקט. המודעות לקשר הזה והעברת המידע לרופא העיניים עוד לפני הניתוח מאפשרות למנתח לבחור את הטכניקה והאמצעים המתאימים, להימנע מסיבוכים, ולהבטיח ניתוח בטוח, חלק ותוצאה ראייתית מצוינת.